חדשות / בש"מ 6039/18 יעקב ישראל בצלאל נ' הוועדה המחוזית לתכנון ירושלים

בש"מ 6039/18 יעקב ישראל בצלאל נ' הוועדה המחוזית לתכנון ירושלים

רקע:

-בשנת 1998 הגישו הוריו של המערער (להלן: ההורים) עתירה לבית המשפט המחוזי, המופנית נגד החלטת הוועדה המקומית לתכנון ולבניה בירושלים משנת 1976 להפקיע מקרקעין שהיו בבעלותם. במסגרת העתירה נטען כי יעוד המקרקעין שהופקעו היה שטח ציבורי פתוח, בעוד שבפועל הם שימשו כחניה לכלי רכב. משכך, ביקשו ההורים כי בית המשפט יורה על ביטול ייעוד המקרקעין כשטח ציבורי פתוח כמו גם על ביטול הפקעת המקרקעין. ביום 23.3.1999 דחה בית המשפט המחוזי את העתירה על הסף.

-במסגרת ערעורו טען המערער כי נבצר ממנו להכין את הערעור במועד הקבוע ב"תקנות" נוכח מורכבות ההליך וריבוי העילות המועלות על ידו כלפי החלטת בית המשפט המחוזי, וכי הוא ציין טעם זה בבקשת הארכה השנייה. כן נטען כי בקשתו למתן ארכה הוגשה עובר למועד האחרון להגשת הערעור, כי מדובר בארכת מועד קצרה בלבד וכי הערעור בעל סיכויים גבוהים.

-לאחר עיון בערעור ובנספחיו, כמו גם בהחלטות הרשמים, ביהמ"ש קבע כי דינו להידחות מהטעמים הבאים:

א. למועדים הקבועים בדין תכליות חשובות. הם נועדו לקדם יעילות ותקינות של ההליכים. הם מסייעים בקידום הוודאות המשפטית וסופיות הדיון. הם אף מקדמים שוויון בין בעלי-הדין הכפופים לאותם סדרי דין, ומסייעים בהבטחת אינטרס ההסתמכות של בעלי הדין ויכולתם לכלכל את צעדיהם. על מנת לקדם תכליות אלה ולהימנע מפגיעה בהן, הארכת מועד להגשת ערעור כבענייננו תתאפשר רק בהתקיימם של "טעמים מיוחדים". עם השנים הוכרו נסיבות מסוימות כ"טעם מיוחד", אך אין מדובר ברשימה סגורה. עם זאת, ככלל, אין בטעמים הנעוצים בבעלי הדין כדי להצדיק הארכת מועד

ב. בנסיבות המתאימות ראוי לסטות מכללי הפרוצדורה, כאשר הדבר דרוש לשם עשיית צדק. יחד עם זאת, סטייה שכזו תיעשה רק לאחר בחינת נסיבות המקרה ולאחר עריכת איזון בין השיקולים הנוגדים, ובהם סיכוייו הלכאוריים של הערעור לגביו מתבקשת הארכת המועד, הסיבה לאיחור בהגשת ההליך, משך האיחור, הסתמכות בעל דין שכנגד ועוד.

ג. עיון בהחלטתה המפורטת של הרשמת מעלה כי אין כל עילה להתערבות בה. ראשית, כידוע, לרשם בית המשפט מוקנה שיקול דעת רחב בעניינים מסוג זה, ולא בנקל ערכאת הערעור תתערב בו.

ד. אף לגופו של עניין לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטה. בראש ובראשונה, המערער לא הצביע ולו על נימוק אחד המצדיק חריגה מן המועדים הקבועים בדין. אף אם נניח לטובת המערער כי ההליך העיקרי שאותו הוא מבקש להגיש כרוך במורכבות, אין בעובדה זו כשלעצמה כדי להצדיק מתן ארכה. גם אין בעובדה שבקשתו למתן ארכה הוגשה בטרם חלף המועד להגשת הערעור כדי להצדיק ארכה בעניינו, שעה שהיא הוגשה בהיעדר תגובת המשיבים בניגוד להנחיות נשיאת בית המשפט העליון, ועל כן היה מקום ליתן להם זמן להגיב לה.

ה. בנוסף, הערעור שהמערער מעונין להגיש על החלטת הרשם חסר סיכוי – בקשת הארכה הראשונה מטעם המערער הוגשה בחלוף כ-18 שנה מהמועד שבו ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי. במסגרת הבקשה המערער לא הצביע על נימוק כלשהו המצדיק את האיחור הניכר בהגשת ערעורו. על כן, הבקשה נדחית.

צור קשר

אנא מלא את הטופס הבא ואנו נשמח ליצור איתך קשר בהקדם





ההודעה נשלחה!

נציג מטעמנו איצור עימך קשר בהקדם.

חזור לאתר