חדשות / לקראת אישור – ביטול הפטור מארנונה לנכס שאינו ראוי לשימוש

לקראת אישור – ביטול הפטור מארנונה לנכס שאינו ראוי לשימוש

לקראת אישור - ביטול הפטור מארנונה לנכס שאינו ראוי לשימוש

ו"ד אריאל בן בש"ט

ועדת הכספים אישרה את הצעת החוק שיזם משרד האוצר, לביטול הפטור לנכס שאינו ראוי לשימוש.

התפרסם: The-Marker

מאז קיץ 2010 (במסגרת חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011-2012 [תיקוני חקיקה] התשע"א 2010, מבקש משרד האוצר לבטל את הפטור מארנונה הקיים כיום במסגרת סעיף 330 לפקודת העיריות (נוסח חדש) – לנכס שניזוק ו/או נהרס ואינו בר שימוש.
הדיון בהצעת החוק החל בוועדת הכספים בשנת 2010 ונראה היה כי יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, הודף את הניסיון משום שראה בביטול הפטור – כהטלת מס חדש, במקום שלא מוצדק להטילו.
ואולם, משרד האוצר לא אמר נואש – ולאור מצוקת הדיור והמחאה החברתית, ניצל את ההזדמנות כדי לשוב ולשנות את הפטור הקיים – בטענה כי אם יוטל מס ארנונה על נכסים שנהרסו או ניזוקו – הדבר יתמרץ את בעלי הנכסים לשפץ ולהשמיש את נכסם – ובכך – כך להנמקת משרד האוצר – יגדל היצע הדירות ומצוקת הדיור תבוא (ולו חלקית) על פתרונה.
בהצעת החוק החדשה – ביקש האוצר להגביל את הפטור (שהינו ללא הגבלה כיום) לחצי שנה בלבד, ועד תשעה חודשים סך הכול – עם הארכה מיוחדת של שלושה חודשים.
לאור ההתנגדויות שהועלו להצעת החוק – עמדת יו"ר הוועדה (וחברי הכנסת) הייתה, כי נכון להגביל את הפטור לשלוש שנים – אולם לאור הלחץ שהפעילו נציגי השלטון המקומי לקיצור תקופת הפטור לכשנה והעלאת ההצעה לקריאה שניה ושלישית בכנסת, הוחלט לקיים דיון נוסף ביום 23.7.12.
בדיון בהצעת החוק שהתקיים אמש בוועדת הכספים, השתתף עו"ד אריאל בן בש"ט ממשרד אנגלסמן ושות', כנציג איגוד לשכות המסחר. לטענת האיגוד, יש לקבוע את תקופת הפטור לכל הפחות על שלוש שנים.
כחלק מהנימוקים להארכת תקופת הפטור, תיאר עו"ד בן בש"ט בפני חברי הוועדה מקרה בו טיפל, בו פנסיונר בעל קומה במבנה מסחרי באזור המרכז –לא הצליח להשמיש את נכסו כדי להשכיר אותו במשך 11 שנים – משום שלא היה אף גורם שהיה מעוניין לשכור את הקומה, גם במחירי מינימום שהוצע – חובו של הפנסיונר הגיע לכמעט שלושה מליון ₪ – ורק בזכות הליכים משפטיים – הופחת החיוב בכ- 90%, אחרת היה מוצא עצמו הפנסיונר בפשיטת רגל.
כמו כן, הבהיר עו"ד בן בש"ט, כי האדם הסביר המחזיק מבנה שיש בו ביקוש – לא יהרוס אותו או יגרום לו נזק – רק על מנת להימנע מתשלום ארנונה – בשעה שהוא יכול לקבל דמי שכירות גבוהים פי כמה מתשלום הארנונה. גם במקום בו מבקש בעל הנכס להרוס את המבנה הקיים ולהקים פרויקט מגורים חדיש וגדול יותר – דורש שנים ארוכות של הליכי התכנון, אשר במציאות במדינת ישראל לוקחים מספר שנים לא מבוטל. אם משך כל אותם השנים יצטרך לשלם היזם/בעל הנכס ארנונה – הדבר יביא לעליית מחירי הדירות – שכן תשלום הארנונה המצטברת [עד קבלת היתרי בניה] עשויה במשך השנים להגיע למיליוני שקלים – והסכום יתווסף למחירי הדירות בפרוייקט החדש כחלק מעלויות הפרוייקט – או מנגד הטלת הארנונה – תביא לעצירת עסקאות – שכן יזם מראש ימנע מלרכוש נכס הרוס ו/או ניזוק – מפאת חוסר הכדאיות הכלכלית.
נראה כי דברים אלו – שכנעו בסופו של את יו"ר הועדה וחברי הכנסת – כי הזמן המינימאלי למתן יהיה לפחות 3 שנים, ולאחריהם תוטל ארנונה בשיעור המזערי והנמוך הקיים בצו הארנונה – וזאת לתקופה של 5 שנים, שלאחריהם – אם הנכס נותר במצבו – יזכה הנכס לפטור מחדש.
נוסח זה הועבר בכנסת לקריאה שניה ושלישית.

צור קשר

אנא מלא את הטופס הבא ואנו נשמח ליצור איתך קשר בהקדם





ההודעה נשלחה!

נציג מטעמנו איצור עימך קשר בהקדם.

חזור לאתר