חדשות / עתמ (ת"א) 70277-05-18 קנרוב טליאט נ' ועדת ערר לתכנון ולבנייה מחוז תל אביב

עתמ (ת"א) 70277-05-18 קנרוב טליאט נ' ועדת ערר לתכנון ולבנייה מחוז תל אביב

רקע:

העותרים הם בעלי זכויות בתת חלקה 16 בבית משותף בת"א. אין מחלוקת שהגג אינו מוצמד לדירתם של העותרים והוא חלק מן הרכוש המשותף. העותרים הגישו בקשה להיתר להקמת חדר יציאה בגג המשותף מכוח תוכנית ג'1 "גגות תל אביב יפו". הבקשה למתן היתר הוגשה בחתימת העותרים בלבד, ללא שצורפו לה חתימות של75% מבעלי הזכויות בבית המשותף (או מי מבעלי הזכויות מלבד העותרים). עמדתם של השכנים, בעלי הזכויות בגג המשותף, אינה ידועה כלל.  העותרים לא עשו מאמץ לברר דבר או להשיג הסכמות והעדיפו שלא לנקוט כל צעד בעניין בהישען על עמדתם, כי די בכך שלא הוגשו התנגדויות. רשות הרישוי לא אישרה את הבקשה שכן סעיף 9.1.2 לתוכנית המתאר קובע, כי "חדר יציאה לגג ייבנה בשטח הגג … בשטח גג משותף עפ"י הסכמה של בעלי הזכויות כקבוע בחוק". ועדת הערר אימצה את עמדת רשות הרישוי.

על החלטת רשות הרישוי הגישו העותרים ערר לועדת הערר. לטענת העותרים, אין מקום לדרישת רשות הרישוי להצגת רוב פוזיטיבי של 75% מבעלי הזכויות, שכן זוהי דרישה שמבוססת על חוק המקרקעין ודי לצורך העניין ב"רוב תכנוני" שהושג כדין; דהיינו: די בכך שמי מבעלי הזכויות לא הגיש התנגדות לאחר שהבקשה נמסרה להם כנדרש על פי דיני התכנון והבניה.

השאלה המשפטית המתעוררת הינה כיצד על מוסדות התכנון לנהוג כשמוגשת ע"י אחד מבעלי הזכויות בבית משותף בקשה להיתר בנייה בשטח הגג שהוא רכוש משותף. זאת, מבלי שניתנה לכך הסכמת רוב בעלי הזכויות בבית המשותף, כנדרש לפי חוק המקרקעין.

נקבע:

-כאשר מדובר בבקשה להיתר לבנות בגג בית משותף, שהוא רכוש משותף שלא הוצמד לדירתו של מבקש ההיתר, חתימתו של מבקש ההיתר בלבד אינה מבססת "תימוכין קנייניים" כנדרש, אפילו שגם הוא נמנה על בעלי הזכויות בגג המשותף.

– החלטת ועדת הערר עולה בקנה אחד עם פסיקת בית המשפט העליון בעע"מ 2832/09 הועדה המקומית לתכנון ובניה גבעתיים נ' בני אליעזר בע"מ [פורסם בנבו] (9/1/11), שם עמד בית המשפט העליון על הצורך בקבלת הסכמה במקרים בהם בעל זכויות בנכס מבקש לעשות ברכוש המשותף שימוש שאינו סביר או כזה שיש בו כדי לגרוע מזכויות שותפיו לנכס (על פסק הדין הוגשה בקשה לדיון נוסף, שנדחתה בדנ"מ 668/11).

-אין על ועדת הערר ביושבה כמוסד תכנוני להכריע בשאלות קנייניות. בניגוד לטענת העותרים, ועדת הערר גם לא ביקשה להכריע בשאלות קנייניות. הועדה נדרשה לפרשנות התוכנית, עניין שאין כל מחלוקת כי מצוי בתחום סמכותה ומשסבורה היא, כי הרוב הדרוש הוא לפי חוק המקרקעין, בדין ראתה לדחות את הערר.

– אשר לטעת העותרים כי הדרישה להסכמה פוזיטיבית תגרום ל"בעיית הסחטן" – חוק המקרקעין עצמו נותן מענה לחשש זה בהסדר שנקבע בו (ראו למשל עת"מ (חיפה) 58728-05-18 כלודין עובדיה [פורסם בנבו]; ערעור שהוגש על פסק דין זה נמחק לבקשת המערערים).

– יש לדחות את טענת העותרים ביחס לעיכוב הליכי התכנון. ועדות התכנון מוסמכות להורות על עיכוב בחינת הבקשה להיתר לשם הכרעה קניינית כשהבקשה נעדרת "תימוכין קנייניים".

צור קשר

אנא מלא את הטופס הבא ואנו נשמח ליצור איתך קשר בהקדם





ההודעה נשלחה!

נציג מטעמנו איצור עימך קשר בהקדם.

חזור לאתר