חדשות / ריבית רשויות מקומיות – חוקית אבל עונשית

ריבית רשויות מקומיות – חוקית אבל עונשית

money

עו"ד רותם חיימוביץ כהן

המקור והבסיס לגובהה המופרז והבלתי סביר של ריבית הפיגורים, אשר מחויבת כשגרה על ידי הרשויות המקומיות, הינו חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) , אשר נחקק על ידי הכנסת בשנת 1980.

התפרסם : The-Marker

האם קרה לכם בעבר, ששכחתם לשלם חוב ארנונה או מים ונדרשתם לשלם לאחר מכן ריביות גבוהות ולא סבירות ?

המקור והבסיס לגובהה המופרז והבלתי סביר של ריבית הפיגורים, אשר מחויבת כשגרה על ידי הרשויות המקומיות, הינו חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) , אשר נחקק על ידי הכנסת בשנת 1980.

בהתאם לחוק זה, נקבעה הריבית על איחור בתשלום תשלומי חובה לרשויות המקומיות כריבית צמודה בגובה של 0.5% לחודש, והחל מחודש 10/2000 הועלה שיעור הריבית ל-0.75% לחודש, כ- 9.38% בשנה + מדד. אם ננסה להשוות ולבחון מה קורה כאשר האזרח צובר חובות אחרים, ניווכח כי ריבית רשויות מקומיות הינה ריבית עונשית שאין לה אח ורע במשק. כך למשל, הריבית הנגבית בהליכים שיפוטיים, עומדת על שיעור של כ- 4% שנתי. הריבית הנהוגה כיום במשק עומדת על סך של 2.5% וריבית החשב הכללי עומדת על סך של 4.5% (בהתאם לפרסומי בנק ישראל לחודש אפריל). כך נוצר מצב, אבסורדי, יש לומר, לפיו הרשות המקומית מקבלת על כספים העומדים לזכותה בבנקים ריבית נמוכה בהרבה מריבית הפיגורים הקבועה בחוק הרשויות המקומיות.

בנוסף לגובהה המופרז של הריבית, קיים חוסר איזון וחוסר שיווין בין שיעור הריבית בגין הכספים שמשולמים לרשות המקומית- ריבית בשיעור שנתי של כ- 9.38% כאמור, לבין הריבית שעל הרשות המקומית להשיב לאזרח במידה ומתברר, כי הרשות גבתה תשלומים ביתר- ריבית בשיעור של 0.5% לחודש ובשיעור שנתי של 6.17%. חוסר השוויון הינו חוסר שיווין בחסות החוק.
לכאורה, ריבית זו קבועה בחוק ולא ניתן לשנות אותה. אולם, בתי המשפט עושים שימוש בסמכותם, להפחית את שיעור החיוב בריבית הפיגורים, חרף העובדה כי שיעור הריבית קבוע בחוק.

כך לדוגמא, חויב אזרח בתשלומי ארנונה בגין חנות שבבעלותו בשטח של 500 מ"ר בעוד שלטענתו ובהתאם למדידה שברשותו, שטח החנות עומד על 350 מ"ר בלבד. בגין 350 מ"ר ישלם האזרח את הארנונה במועד וללא דיחוי ובגין ה- 150 מ"ר הנוספים, השנויים במחלוקת, נוקט האזרח בהליכים משפטיים. האם בגין יתרת החוב השנויה במחלוקת יחויב האזרח בריבית פיגורים? מדוע במקרה זה על האזרח לשאת במלוא שיעורה של ריבית הפיגורים לגבי התקופה שמאז שהחל בהליכים משפטיים? האם גם כאשר אזרח נוקט בהליך השגה על פי חוק, צריך לשאת הוא בריבית עונשית כאשר תביעתו נדחתה? ומה כאשר הרשות המקומית תרמה להתארכות ההליכים?

בעתירה אשר הוגשה בענייני ארנונה עת"מ (ת"א) 2555/05 שמוחה יוסף נ' עיריית פתח תקווה קבע בית המשפט, כי יש מקום להפחית את שיעור ריבית הפיגורים למחצית, לריבית בשיעור 4% שנתי זאת לאחר ששקל ובחן את מכלול הנסיבות ובניהם העובדה, כי חלק מחיוב הארנונה היה שגוי, העובדה כי התקיים משא ומתן בין הצדדים באשר לתשלום החוב ואף התחשב בנסיבותיו האישיות של העותר באותו עניין.

כך גם נקבע בפסק דין תקדימי בעניין ריבית הפיגורים בהיטלי השבחה (ע"א (ראשון לציון) 154/06 ד"ר ראובן גרינשטיין נ' עיריית נתניה , הכותבת יצגה את המערערים), עקרונות מנחים באשר לתקופות בהן יחויב הנישום בריבית הפיגורים. נקבע, כי במידה והנישום לא פעל ולא מסר לרשות נתונים בדבר עסקה שנחתמה עמו (עסקה המקימה חיוב בהיטל השבחה) יחויב הוא בריבית והצמדה, אולם במקרים בהם הרשות התרשלה בביצוע המטלות החלות עליה, לא יחויב הנישום בריבית עפ"י חוק הרשויות המקומיות. לאחרונה אנו עדים למגמה ולרציונאל המנחה את בתי המשפט, כי במקום בו פועל האזרח בתום לב, ראוי שהנטל הכספי הנובע מחיוב בריבית הפיגורים ביחס לפרק הזמן בו נקט האזרח בהליכים משפטיים, יופחת בשיעור ניכר או יחול על האזרח והרשות בחלקים שווים, שכן חזקה על המחוקק שלא התכוון שהאזרח ישלם ריבית פיגורים כאשר הוא אינו מעכב או משתהה, אלא מממש את זכויותיו על פי החוק.

צור קשר

אנא מלא את הטופס הבא ואנו נשמח ליצור איתך קשר בהקדם





ההודעה נשלחה!

נציג מטעמנו איצור עימך קשר בהקדם.

חזור לאתר